הבית החמישי

הֲיִי אַחֲרֵי מַלְכֵּךְ מְרַדֶּפֶת, בְּסוֹד / נְשָמוֹת אֲשֶר אֶל טוּב ה' נָהֲרוּ

בית זה הוא שיאו של השיר והמטרה אליה זורם השיר כולו. בית זה ממלא גם את תפקיד "תפארת הסיום\החתימה".

אחרי שהנשמה עברה תהליך של התעוררות משנת הנעורים, מתרדמת התודעה, והשתחררות מחטאים ומהבלי העולם הזה, היא מוכנה לשלב האחרון של "היי אחר מלכך מרדפת".

כלומר, היא ממליכה עליה באופן בלעדי את הקב"ה ("מלכך"), וכל מטרת חייה היא "היי מְרַדֶּפֶת".

פועל זה בבניין פיעל הוא פועל "חזק", פעיל, שמשקף את הבקשה של המשורר, לרוץ אחרי האל כדי להשיג את קירבתו.

אם תגיעי למצב זה, תיכנסי לחבְרָה טובה מאוד: תהיי בסוד כלומר, בחברת אותן נשמות שהצליחו בתהליך זה, נָהֲרוּ אל טוּב השם.

למילה "נָהֲרוּ" שני פירושים:

1. נעו, רצו בהמון

2. אוֹרוּ, התמלאו נהרה מאורו של האל, זכו בחסד האלוהי.